מהי סוציוקרטיה ומדוע צריך אותה?

קבלת החלטות קבוצתיות וכיצד ניתן להעזר בסוציוקרטיה.

מאת טד ראו

סוציוקרטיה היא מערכת משילות. 

אנחנו יודעים, ‘משילות’ לא נשמע מושך במיוחד. זה נשמע יבש ומזכיר לנו ממשלות, פוליטיקה  ואת היכל הכנסת. אז מה זה קשור אליכם? די הרבה, בעצם! 

האם אתם חלק מקבוצה? האם אותה קבוצה מקבלת החלטות? אז זה גם נוגע לכם .

קבלת החלטות קבוצתיות היא חלק ממשילות. 

משילות היא הדרך בה אנו מנהלים קבוצות, מערכת ההפעלה. זה לא מוגבל לחדרי הישיבות או לכנסת. דמוקרטיה היא לא הדרך היחידה לקבל החלטות – ישנן חלופות אחרות לדמוקרטיה!

בכל מקום בו קבוצות מקבלות החלטות יחד, אנו תמיד עונים על שאלות המפתח הבאות:

  • מי מקבל אילו החלטות?
  • איך אנו מקבלים החלטות עבור הקבוצה?

בואו נסתכל על ‘ארגון’ לא רשמי שכולנו מכירים – משפחה. 

משפחות מקבלות הרבה החלטות: איך להוציא כסף, מה לאכול לארוחת צהריים, איך לבלות בשבת בבוקר ומי רשאי לעשות מה. באופן מסורתי, משפחות רבות הן ארגונים אוטוקרטיים המנוהלים על ידי הורים. גם אם זה מה שאתם רוצים, עדיין ישנן שאלות גדולות לגבי משילות– מה אם אבא אומר כן ואמא אומרת לא? מה אם ההורים זקנים וזקוקים לטיפול בעצמם ואינם יכולים לקבל החלטות יותר? מה אם יש גירושין? האם ההורה החורג של ענבל יכול להגיד לה כי ללבוש סנדלים בגשם זה לא בסדר? אלה שאלות מאוד אמיתיות. ועשרות החלטות כאלה מתקבלות על ידי כולם מדי יום וזה לא משתנה גם אם לא נשתמש במונח משילות.

משילות: כולם משתמשים בזה

ברגע שמסתכלים על זה, העניין המרכזי בכל קבוצה ובכל הרמות, הוא תמיד זהה. מישהו , איכשהו צריך להחליט. מערכת קבלת ההחלטות בה אנו משתמשים בקבוצות שלנו מעצבת את חיינו באופן עמוק – ובכל זאת אנו כמעט ולא מאיטים כדי לשאול איך אנחנו מנהלים את עצמנו. יש נטיה לחשוב שהדברים הם פשוט כמו שהם. אך לא כל מה שאנחנו מקבלים כנורמה הוא בהכרח הגיוני. לדוגמא, רוב החברות המערביות כבר לא סומכות על משטר יחיד עם סמכות לא מבוקרת – אבל עבור עסקים פרטיים, זה נראה לנו נורמלי שמנכ”ל שולט כמו מלך! דוגמה נוספת, דמוקרטיות מחזיקות בהצבעה כסטנדרט המקובל. אבל בואו נגיד שמשפחה רוצה לתכנן חופשה. ילד אחד והורה אחד רוצים ללכת למוזיאונים לאמנות בפריז. הורה אחד ושני ילדים רוצים לטוס לטורקיה כדי ללכת לחוף הים. זה מגיע להצבעה, שניים כנגד שלושה, ובגלל זה שני אנשים צריכים לבנות טירות בחול במקום לראות את הלובר. זה מה שאנחנו רגילים לראות כהוגן. אבל האמנם? האם ניתן לשפר את דרך קבלת ההחלטות בקבוצה?

Starterkit1 1 2 - group decision making - Sociocracy For All

יש כאלה שאומרים שעדיף שבכלל לא תהיה שום מערכת. אך הגישה הזאת לעיתים קרובות מולידה החלטות בחדר האחורי, כוח ללא עוררין ולא מעט חיכוכים בגלל חוסר בהירות. והרי אי קבלת החלטה היא גם החלטה. אז … האם יש דרכים טובות יותר?

מערכות משילות לא נופלות מהשמיים!

לפני שבכלל מסתכלים על מערכת משילות כמו סוציוקרטיה, חשוב לראות שכל דרכי המשילות הן בחירה. מערכות משילות הן  בעצם הבניה חברתית. אנחנו פשוט מורגלים לחלק יותר מאשר לאחרות. לא נולדנו עם פתקי הצבעה ביד או ידיעה על מהם כללי הדיון הפרלמנטרי!

דבר נוסף שעלינו לשאול את עצמנו הוא כיצד דרך קבלת החלטות מעצבת את התרבות הקבוצתית שלנו. לדוגמא, מה דעתכם  על ראש ממשלה שמקבל 50.1% מהקולות ושנוא על 49.9% האחרים? האם הצבעה באמת “הוגנת”, או שמטפחת קיטוב? אנו מאמינים שהפילוג שעוברות מדינות רבות, ניצול לרעה של כוח בארגונים, כולם קשורים לדרך המשילות, מה שהופך אותה לאחד הנושאים המרכזיים של ימינו.

תפקידה של מערכת המשילות הוא לקרב ולחבר אותנו ולא לייצא פילוג - group decision making - Sociocracy For All

עכשיו אנחנו מוכנים לדבר על סוציוקרטיה

לאחר שהתפתחה לצורתה הנוכחית בשנות השמונים של המאה העשרים, כוונת הסוציוקרטיה הייתה לתכנן מערכת כלים של משילות שיעניקו לקבוצות הזדמנות להתארגן ולקבל החלטות בצורה פרקטאלית, המערכת מעוצבת בהשראת מערכות טבעיות, תוך יצירה של איזון בין הרצון להתקדם לעבר המשימה של הקבוצה לבין הוודאות שכל קול יוכל להישמע בתהליך. וכן אנחנו יכולים לקבל את שניהם!

אנשים מתעניינים בסוציוקרטיה מכיוון שהם רוצים להפוך את הארגונים שלהם לאנושיים יותר ולשפר את קבלת ההחלטות הקבוצתיות שלהם. היא משמשת כיום בפרויקטים רווחיים, עמותות ללא כוונת רווח, קואופים, בתי ספר, קהילות ופרויקטים שאינם מאוגדים. לעתים קרובות משלבים ביחד עם סוציוקרטיה כלים אחרים כמו תקשורת מקרבת , אג’ייל וצורות שונות של צמיחה אישית וארגונית.

איך סוציוקרטיה עובדת

 א. מי מחליט?

 כל הדברים המצריכים טיפול בתוך הארגון מחולקים לתחומי סמכות (דומיין). כל תחום סמכות  מטופל על ידי קבוצת אנשים (קבוצת אנשים בעלת תחום סמכות נקראת ‘מעגל’). לדוגמא, מעגל “חברות” בידיו  יהיה תחום הסמכות לכל מה שקשור לחברות באירגון, הוא יקבל החלטות לגבי מדיניות ותנאי חברות, תשלום דמי חבר וכו’. מעגל ” אתר האינטרנט” מקבל את כל ההחלטות בתחום הסמכות של האתר. מעגל “שיווק” אחראי לתחום הסמכות של כל הקשור בשיווק ומקבל את כל ההחלטות והמדיניות הדרושה בדרך. הגיוני, נכון?

הנה קטע חשוב שאולי פספסתם: למעגלים האלה למעשה יש את כל הסמכות (והאחריות!) בתחום הסמכות שלהם. מעגל האתר אינו צריך לבקש איש מאישור על החלטותיו באתר. אין כוח מרכזי שמקבל החלטות ואילו השאר פשוט מבצעים את מה שנאמר להם. לכן אנו מכנים מערכת זו סמכות מבוזרת: החלטות רבות מתקבלות במקומות רבים ושונים.

project thumb os - group decision making - Sociocracy For All
ב.  מדוע לא נוצר כאוס?

אין תוהו ובוהו מכיוון שאנו יודעים בדיוק איזה מעגל או אדם אחראי להחלטות בכל תחום סמכות. ואנחנו יודעים בדיוק איך כל פיסה מן מכלול קשורה לאחרת.

כדי לוודא שכל הקבוצות הקשורות זו לזו יוכלו לשמור על תקשורת והעברה של מידע, יש לנו דרך מיוחדת לחבר בין שני מעגלים וזאת בעזרת בחירה של שני חברי מעגל לקחת חלק בשניהם כדי שיוכלו לספר למעגל אחד מה השני עושה ולהיפך. בדרך זו, ניתן לתאם את כל הפעילויות המרכיבות את השלם. היתרון הנוסף הוא ששני תפקידי הקישור האלה נבחרים על ידי המעגלים עצמם.

play double linking2 - group decision making - Sociocracy For All
play double linking1 - group decision making - Sociocracy For All
ג.  איך מתקבלות החלטות בסוציוקרטיה?

ככה אנחנו בטוח לא מקבלים החלטות: אנחנו לא מדברים לנצח, אנחנו לא מצביעים, אנחנו לא שולטים באנשים אחרים . אז איך בכל זאת ? בזכות מבנה המעגל הכל נכנס באופן ברור לתוך תבניות מסודרות. זה מאפשר לנו לקבל החלטות בקבוצות קטנות, דבר המקל מאוד על יכולת להקשיב אחד לשני, אנחנו מדברים בתורות שבסוציוקרטיה נקראים סבבים: אדם אחד מדבר בכל פעם, אחד אחרי השני. מכיוון שכל אחד יודע שיגיע תורו, אפשר למעשה פשוט להקשיב לכל האחרים.

לאחר שהצעה מובנת היטב ומוכנים לשלב ההחלטה, המעגל מקבל החלטה בהסכמה:

  • הסכמה פירושה שאתם יכולים לעבוד עם ההצעה ומוכנים להתקדם הלאה, יכול להיות שההצעה היא גם במקרה ההעדפה האישית או רק משהו שניתן לעבוד איתו.
  • התנגדות (אי הסכמה) מצביעה על כך שמשהו בהצעה עדיין לא מספיק טוב, לדוגמא כאשר למדיניות חדשה יכולות להיות השלכות שליליות לא מכוונות במקום אחר המצריכות התייחסות כלשהי. במקום להתווכח, אנו מתמקדים במטרת הקבוצה ומוצאים את הפתרון הטוב ביותר המיישר קו עם המשימה שלנו.
rounds e1564665186107 - group decision making - Sociocracy For All
יעד - group decision making - Sociocracy For All

אפילו את המנהיגים והמנחים של כל מעגל אנחנו בוחרים בהסכמה – כלומר רק כשאין התנגדות אותו אדם יכול למלא את התפקיד. אם אתם רוצים למלא תפקיד, התנהגות מקטבת לא תביא אותכם לשם! במקום זאת, שיתוף פעולה והקשבה הופכים לתרבות החדשה.

מה טוב בסוציוקרטיה? ומה האתגר בסוציוקרטיה?

הדבר הטוב ביותר לפחות על פי דעתי הוא הבהירות. אני לא יכול לסבול לשבת בפגישות בהן כולם משנים את הנושא כל הזמן! אני גם לא יכול לסבול מצבים שבהם כולם מהלכים על קצות האצבעות מסביב לנושא כי לא ברור מי מחליט. כל הדברים האלה נעלמים עם הסוציוקרטיה: היא ברורה, יעילה, שקופה וניתנת לביצוע. אנחנו גם מאמינים שהיא תתאים לערכים שלכם.

סבבים הם עוד העדפה אישית שלי, לדבר אחד אחד מייצר קסם! זה עוזר לי להקשיב טוב יותר לחברי לעבודה. ואני יכולה להיות בטוחה שכולם שומעים אותי כשהגיע תורי לדבר. כתוצאה מכך, כולנו מתוודעים יותר זה לזה ובונים יותר אמון. הדברים לא נאמרים בחופזה, הטונים לא עולים ואין צורך להתגונן. הלך הדברים רגוע, ממוקד ובזרימה טובה.

במובן מסוים, סוציוקרטיה היא הדרך ההגיונית ביותר לעבוד ולהיות ביחד! עם זאת, עליכם להיות מוכנים לשקול מחדש כיצד אתם עושים דברים. אתם צריכים להביע נכונות ללמוד. עבור חלק זאת תהיה עקומת למידה משמעותית ויש אחרים שיגידו “זה בדיוק מה שחיפשתי כל חיי! למה אף אחד לא אמר לי את זה לפני 20 שנה ?! “

מה הלאה? תבחרו אחת מהאופציות הבאות

8 Shares
Share8
Tweet
Share